חשוב לדעת

בדיקת שתן

בדיקת שתן מבוצעת, בכלבים וחתולים, בכל מקרה של השתנה לא נורמאלית, בין אם השתן חריג (שתן דמי, שתן מסריח וכו') ובין אם השתן תקין אך ההשתנה חריגה (השתנה של טיפות מועטות, השתנה תכופה מידי, השתנה בבית במקרה של כלבים, השתנה מחוץ לארגז החול במקרה של חתולים, וכו').

את השתן ניתן לאסוף בשתי שיטות:

1.איסוף ישיר מהשלפוחית ("ציסטוסינטזיס") – שיטה זו היא השיטה המועדפת משום שהיא נותנת לנו תמונה מדוייקת של מצב השתן בתוך השלפוחית. שיטה זו נעשית במרפאה ולעיתים דורשת טשטוש חיית המחמד.

2.איסוף השתן אחרי/תוך כדי השתנה – שיטה זו יכולה להתבצע על ידכם, הבעלים. במקרה של כלבים ניתן לאסוף את השתן לכוס בזמן ההשתנה. במקרה של חתולים ניתן להשתמש בחול מיוחד, שאינו סופג את השתן ומאפשר איסוף שלו. שיטה זו פחות מדוייקת לבדיקת שתן כי השתן "תופס לכלוך" בדרך החוצה מהשלפוחית דרך האורטרה ("שופכה").

לאחר איסופו, השתן יעבור 4 בדיקות:

1.צבע וצלילות: שתן צריך להיות צלול ובצבע צהוב בהיר. שתן עכור עשוי להכיל תאי דלקת, קריסטלים, חלבון ועוד. שתן בצבע צהוב כהה עשוי להצביע על התייבשות, שתן בצבע בהיר מאד עשוי להצביע על חוסר יכולת של הכליות לרכז את השתן. שתן בצבע אדום עשוי להצביע על נוכחות דם בשתן.

2.משקל סגולי: בדיקה זו מראה לנו את רמת ריכוזיות השתן. אחד מתפקידי הכליות הוא שמירה על מאזן המים בגוף. במצב של התייבשות, הכליות שומרות על המים והשתן מרוכז יותר. במצב בו יש עודף מים, הכליות מאפשרות ליותר מים לצאת בשתן והשתן מדולל יותר.

שתן מרוכז מאד או שתן מדולל מאד לא מצביעים מיד על מחלה ויש צורך להתייחס לסימנים הקליניים הנוספים.

במקרה של שתן מדולל בכמה הזדמנויות שונות, נבקש לדגום את השתן הראשון של הבוקר, מעצם היותו שתן מרוכז יותר. אם השתן הראשון של הבוקר מרוכז מספיק ואין סימנים קליניים חריגים אחרים, ניתן להתחייס לחיה כבריאה.

אם תרצו תוכלו לפנות לייעוץ אצל ד"ר דוד כהן וטרינר בתל אביב

3.סטיק שתן: על הסטיק ישנן פיסות נייר מיוחד אשר משנות את צבען בתגובה כימית עם מרכיבים שונים בשתן.

  • גלוקוז – לא אמור להופיע בשתן. המצאות גלוקוז יכולה להצביע על בעיה בכליות או סכרת.
  • בילירובין – בילירובין נוצר בכבד ומסולק דרך נוזל המרה. בכלבים בריאים תתכן רמה נמוכה של בילירובין בשתן אך בחתולים בריאים לא נראה בילירובין בשתן כלל. במחלות כבד מסויימות, מצטבר בילירובין בדם עד שלבסוף מסולק ע"י הכליות ואז נראה אותו בשתן.
  • קטונים – נוצרים כתוצאה מפירוק שומן וחומצות שומן למטרות אנרגיה. המצאות קטונים בשתן מצביעה על סכרת.
  • דם – תוצאה "חיובית" בסטיק לרוב תנבע מדימום במערכת השתן אך יכולה גם לנבוע מפירוק של כדוריות דם אדומות ושחרור המוגלובין מהכדוריות ההרוסות.
  • pH ("ערך הֲגָבָה") – מדד לחומציות, מראה לנו עד כמה השתן חומצי או בסיסי. במקרים של שתן חומצי יש סבירות גבוהה להווצרות קריסטלים/אבנים מסוג קלציום אוקסלט. בשתן בסיסי יש סבירות גבוהה לזיהומים בשלפוחית השתן והווצרות קריסטלים/אבנים מסוג סטרובייט.
  • חלבון – רמות גבוהות של חלבון או נוכחות חלבון בשתן דליל עשויות להצביע על בעיה בכליות.
  • ניטריט – ניטראט, המופרש בשתן באופן נורמלי, מומר לניטריט ע"י חיידקים. ניטריט "חיובי" בסטיק מצביע על נוכחות חיידקים בשתן, כלומר דלקת בדרכי השתן.
  • לאוקוציטים (תאי דם לבנים) – תאים אלו הם תאי דלקת, השייכים למערכת החיסון, ובאופן נורמלי אינם אמורים להמצא בשתן. תוצאה "חיובית" בסטיק מצביעה על דלקת.

4. בדיקה מיקרוסקופית: השתן מסורכז והמשקע שנוצר נצבע ונבחן מתחת למיקרוסקופ. בבדיקה זו אנו בודקים איזה תאים וממצאים אחרים נמצאים בשתן. בד"כ נראה תאי דם אדומים, תאי דם לבנים, קריסטלים וחיידקים.

 

  • תאי דם אדומים – בכמות גדולה הם מצביעים על דימום במערכת השתן, שיכול להגרם כתוצאה מטאומה, דלקת, אבנים וכו'.
  • תאי דם לבנים – נוכחותם מצביעה על דלקת בדרכי השתן.
  • קריסטלים – ישנם מספר סוגי קריסטלים הנבדלים אחד מהשני בהרכבם וצורתם. קריסטלים יכולים להווצר כתוצאה ממחלות שונות, כגון מחלות כבד וכליות, כתוצאה ממזונות מסויימים המשפיעים על חומציות השתן, כתוצאה מחיידקים המשפיעים על חומציות השתן, תרופות מסויימות ועוד.

קריסטלים מסוג סטרובייט (חלקם מסומנים בחיצים אדומים) בשתן של חתול

  • חיידקים – זיהום חיידקי גורם לדלקת במערכת השתן. בבדיקה המיקרוסקופית אנו יכולים לראות את החיידקים אך לא לזהות באילו חיידקים מדובר בדיוק ולאילו אנטיביוטיקות הם עמידים. בשביל מידע זה יתכן ונרצה לשלוח שתן למעבדה לבדיקת תרבית ורגישות אשר במהלכה יגדלו את החיידקים במעבדה ויבדקו אילו אנטיביוטיקות הכי אפקטיביות נגדם.

לסיכום, בדיקת שתן יכולה לתת לנו המון מידע לגבי מצבה הבריאותי של חיית המחמד אולם לעיתים קרובות יש צורך בבדיקות נוספות על מנת להגיע לאבחנה מדוייקת. כמו כן, לעיתים יש צורך בבדיקות שתן חוזרות, למשל בדיקות מיקרוסקופיות במעקב אחר קריסטלים.