חשוב לדעת

כבד שומני בחתולים (הפטיק ליפידוזיס)

מהו הפטיק ליפידוזיס? הפטיק ליפידוזיס היא מצב של הצטברות אבנורמלית של ליפידים (שומן) בתוך הפטוציטים (תאי כבד) ונחשבת למחלה נפוצה בחתולים (מחלת הכבד המאובחנת ביותר בחתולים בצפון אמריקה.)

בדרך כלל נראה את המחלה בחתולים הסובלים מעודף משקל, אשר מפסיקים לאכול. המחלה יכולה להיות ראשונית (אידיופטית) או שניונית למחלות רבות אחרות. בעקרון, כל מחלה אשר תגרום לחתול עם עודף משקל לא לאכול, עלולה להוביל להפטיק ליפידוזיס שניוני. המחלות הנפוצות ביותר אשר לרב נראות עם הפטיק ליפידוזיס שניוני הן: דלקת לבלב (פנקראטיטיס), סכרת, חמצת קטוטית סוכרתית (באנגליתDiabetic ketoacidosis ), דלקת מעיים (IBD), כולנגיטיס/כולנגיוהפטיטיס (דלקת בדרכי המרה) ונאופלזיה (סרטן). אם אתם רוצים לטפל בחתול שלכם ולא יודעים אתם מוזמנים להגיע לוטרינר בתל אביב והוא כבר ידאג לכל הבעיות שלכם.

גורמי המחלה: הפתופיזיולוגיה של המחלה אינה ברורה באופן מוחלט וככל הנראה יש לה מספר מרכיבים. בקצרה, חתולים התפתחו כטורפים שאוכלים מספר ארוחות קטנות במהלך היום ולכן הפיסיולוגיה שלהם מתאימה לדיאטה בשרית לחלוטין, המזינה בעל חיים רזה, שלעולם לא יהיה בעודף משקל. לעומת זאת, לחתולי הבית יש את ה"לוקסוס" לעלות במשקל. אם הם מפסיקים לאכול מכל סיבה שהיא, הדבר עלול להוביל לבעיה רצינית. במצב נורמלי, כאשר בעל חיים במצב רעב, הגוף מזיז שומנים ממאגריו לכבד, שם הוא מעובד לליפופרוטאינים. כבד של חתולים לא נועד להתמודד עם כמות כה גדולה של שומנים, ולכן הוא עובר הסננה שומנית שפוגעת בתפקודו.

כאמור, סיבות רבות יכולות לגרום לחתול להפסיק לאכול, או לאכול משמעותית פחות ממה שהוא אמור. חתול שאוכל 1/2-3/4 מהכמות הנורמלית שלו במשך כשבועיים עלול לפתח הפטיק ליפידוזיס.

מהלך האירועים הטיפוסי הוא כדלהלן:

  • החתול לא מרגיש טוב ומפסיק לאכול.
  • לאחר זמן מה, הבעלים שם לב שקערת האוכל לא מתרוקנת או שהחתול יורד במשקל ולכן מביא אותו אל הוטרינר.
  • בתחילה, בעלים רבים מרוצים מהעובדה שחתולם השמנמן סוף סוף ירד במשקל לפני שהם מבינים כי משהו לא כשורה.
  • בבדיקה הפיזיקלית הוטרינר עשוי לראות שלחתול יש צהבת. מופע הבולט בעיקר בסקלרה (הלובן של העין) ובאיזור הרקות.
  • הוטרינר יערוך בדיקת דם שתראה עליה ברמות אנזימי הכבד בדם (עלייתם מצביעה על נזק לרקמת הכבד). בדיקה נוספת שיוכל לערוך היא של מלחי מרה (בדיקה אשר בודקת את תפקוד הכבד). גם כאן  התוצאות יהיו גבוהות מהנורמה.
  • בדיקת אולטרסאונד תראה שינויים בכבד כולו, ממצא המצביע על מחלה שמערבת את רקמת הכבד כולה (בניגוד לגידול בכבד, לדוגמה).
  • אספירציה עם מחט דקה או ביופסיה של הכבד יראו הפטיק ליפידוזיס.

הטיפול: כאמור, המחלה מתפתחת כאשר החתול לא אוכל מספיק. לכן, המפתח לטיפול הוא האכלה.

בעלי חתולים רבים ירצו לנסות ולהאכיל את חתולם בבית, מה שלא מומלץ משתי סיבות עקריות:

1. לא קל להכריח חתול לאכול, ולעיתים קרובות הוא יקשר בין הטראומה של ההאכלה לבין המזון, ויפתח רתיעה ממנו, כך שגם אם יהיה לו תאבון הוא יימנע מהמזון שיקבל בהאכלות.

2. חתול ממוצע צריך לאכול יותר מפחית מזון ביום, וזאת כמות שכמעט בלתי אפשרי לתת בהאכלה עם מזרק פשוט.

ההאכלה, אם כך, צריכה להיעשות באמצעות צינור הזנה. במקרים קריטיים במיוחד, כאשר הרדמה מלאה עלולה להיות מסוכנת עבור החתול, משתמשים בצינור נאזוגסטרי. זהו צינור הזנה דק אשר מוחדר דרך האף תחת טשטוש קל. הבעיה בצינור זה היא שקשה להעביר בו מזון, בשל קוטרו הצר. בצינור זה משתמשים בדרך כלל לזמן קצר, עד שהחתול מאושש מספיק בשביל לעבור הרדמה מלאה לשם החדרת צינור ההזנה האסופגאלי. צינור הזנה אסופגאלי הוא צינור רחב יותר, המאפשר מעבר קל יותר של מזון. הצינור מוחדר דרך הצוואר, תחת הרדמה מלאה. חבישתו נעשית בצורה כזאת שלא תפריע לחתול אך עדיין תאפשר הזנה קלה.

האכלה בעזרת צינור הזנה: כאשר מאכילים חתול באמצעות צינור הזנה, על האוכל להיות בטמפרטורת החדר (אוכל קר עלול לגרום להקאות) ועל ההזנה להיות איטית (האכלה מהירה מידי עלולה אף היא לגרום להקאות). את הצינור יש לשטוף עם מים פושרים לפני ואחרי ההאכלות.

מלבד להאכלות, החתול יקבל טיפול בתרופות שונות (לדוגמה, אנטיביוטיקה), ויטמינים ותוספי מזון בהתאם למצבו.

בעזרת תמיכה תזונתית נאותה, סיכויי השרידה וההתאוששות מהפטיק ליפידוזיס הינם קרובים ל-90%. בלעדי תמיכה זו, רב החתולים לא ישרדו.

וכמו בכל מחלה- עדיף לתפוס אותה כמה שיותר מוקדם. היו קשובים לחיות המחמד שלכם ולשינוים בהרגלי התזונה או ההתנהגות.

אם אתם חושדים שלחתול יש הפטיק ליפידוזיס צרו קשר עם המרפאה הוטרינרית ביפו בהקדם לתחילת הטיפול בטלפון 03-6833396

 

 

כבד שומני לחתול